יועץ התיירות דודי רובינשטיין

ביום שלישי בשבוע שעבר, נכנסתי לפגישה בבית קפה קורקאצ' במארה, רובע 4 בפריז. באידיש מכונה השכונה הזו "הפלעצל", עד היום.
תוך כדי הזמנת קפה וקרואסון חמאה צרפתי טרי, אני מרים את עיני מהתפריט לקיר שמולי ומעלי מתגלה תמונתו של האדמו"ר מגור שליט"א, מביט אלי מהקיר.., במארה! בפריז!
אני מסתכל על הקיר לימיני , לשמאלי, מלפני ומאחורי, את קירות הבית קפה מעטרים שלל תמונות של אדמו"רי בית גור לדורותיהם, הפני מנחם, הלב שמחה, הבית ישראל, האמרי אמת, רק חסר שברמקולים ישמיעו איזה 'היה עם פיפיות' תשנ"ד..
רגע,,האם אני בשטיבל בבני ברק , או בבית קפה אופנתי וכשר למהדרין במארה בפריז ???
מתברר שבעל בית הקפה היה פליט צעיר מפולין ,נמלט לצרפת כשהנאצים נכנסו לפולין , כשעליו מלבוש ותו לא. הבחור הצעיר, שנשאר לבדו מכל משפחתו, חיפש להתפרנס בצרפת , שם הוא ראה שבפריז מבוקשים מאד בתי קפה. וכך נפתח בפריז בית הקפה הראשון הכשר למהדרין, מר קורקאצ' , אברהם מרדכי קורקאצ', לא שכח את עברו ומקור משפחתו . את זיכרונות ילדותו , את הבית החסידי בו גדל בו ראה את האבא נוסע לגער (גורא קלווריא)הוא הנציח על הקירות וכך אנחנו מקבלים בית קפה פריזאי עטור בתמונות של אדמו"רי גור. ילדיו כבר לא המשיכו בדרכו ומכרו את העסק לערבי צרפתי ,שממשיך להפעיל בית קפה כשר למהדרין עם ארומה גוראית..

בואו נספר את סיפורה של פריז בעת המודרנית, הקהילה היהודית הוותיקה הייתה אשכנזית ברובה, בשנות ה 50 יש הגירה גדולה מאד של יהודים ממרוקו, אלג'יר וטוניס. בעקבות הקמת מדינת ישראל יש מתח רב בינם לבין השכנים המוסלמים. יש מהם שבוחרים לעלות למדינת ישראל הצעירה, שבקושי מלאו לה 3-4 שנים ויש את המבוססים יותר, שבוחרים להגר לצרפת. בסוף (כמעט) כולם נפגשים בפלעצל הצפוף , בכל דירת חדר קטנה יש משפחה יהודית, מי שהזדמן לשם בשנות ה- 50 חש כאילו הגיע לרח' רבי עקיבא בבני ברק. אבל.. התהליך מתחיל לאט לאט הפלעצל משנה את פניו מקרעמשניט וקרעפלך לשווארמה וחריימה , היהודים מצפון אפריקה הם נותנים את הטון וכך עד ימינו אנו ממש. וזה לא סוף הסיפור.

התהליך הבא קורה כשמחירי הקרקע והדירות מזנקים במרכז פריז והיהודים מתחילים בתהליך של עזיבת הפלעצל לשכונות מרוחקות יותר כמו רובע 17, רובע 19 וכיום אפילו פרברי פריז. אבל הפלעצל תמיד נשאר יהודי.. בתי הכנסת העתיקים, בית הכנסת החב"די בו התפללו אדמו"רי לובאביץ בעת שהותם בפריז. ומבחינת אוכל.. קורקאצ' הפולני מול 'לאס דו פלאפל' הצפון אפריקאי. אגב, מי שלא ראה תור של תיירים מקוריאה , ויאטנאם, גרמניה, ארגנטינה , כדי לאכול פלאפל כשר אותנטי במארה -לא ראה תור לפלאפל מימיו…. ולמרות שיש כבר פלאפלים מתחרים לא כשרים! (אגב! במארה חובה לבדוק תעודת כשרות! יש שם מסעדות פלוקלור שמוכרות מאכלים יהודיים, אבל טריפה, רח"ל!) וזה לא סוף הסיפור.

כיום גרים בפריז כמה מאות אלפי יהודים, רובם מגולת צפון אפריקה. מה שמאפיין אותם זה הכבוד לדת ולא משנה כמה הם שומר או מקפיד על כל מצוות התורה. כמעט בכל רובע בפריז תמצאו בית כנסת פעיל, ואפילו כמה (שלא נדבר על רובע 17, רובע 19) וכמעט בכל רובע בפריז תמצאו מסעדות כשרות, כי יהודי מרוקאי\טוניסאי\וכד' לא יאכל טרף ! החום והכבוד לדת שומרים על העדה (ונקווה שיצליחו להנחיל את זה גם לדורות הבאים, יש אתגרים לא פשוטים ליהדות פריז)

התוצאה- אנחנו כתיירים מקבלים בפריז מעל 100 מסעדות וחנויות מזון כשרות שונות ומגוונות לכל טעם ולכל כיס, קשה עד מאד למצוא יעד כזה בחו"ל גם במגוון של אוכל כשר וטעים, כולל מסעדות יוקרה בסטייל ושיק צרפתי וערב חווויתי ומיוחד וכשר !

באחד הלילות נסעתי לפרבר פריזאי שקט והגון – בולון בילנקורט, שם התמקמה קהילה יהודית יפה. נפגשתי שם עם שף ר' אבנר גוזמן שעזב עם משפחתו בונצואלה, בעקבות עלייתו של צ'אבס האנטישמי לשלטון ,ועבר להשתקע בפריז. הוא פתח בפרבר בולון מסעדת יוקרה. מי שכבר ראה הכל בפריז ,ויש מה לראות שם , לוקח את הרכב ונוסע 30 ד' לפרברי העיר לארוחת ערב מיוחדת , המסעדה הייתה מלאה מפה לפה, בסתם ערב של יום שלישי באמצע החורף , וזו פריז. חווויה קולינרית מתחדשת, בלתי נגמרת ולא בגלל התיירים , אלא בעיקר בגלל אופי הקהילה המיוחדת. אנחנו כתיירים רק מרוויחים מזה, אל תשכחו למסור ד"ש ממני לאייפל.
בון א פטיט