גן לאומי אפולוניה: חורבות עתיקות, נופים לים ומסלולי טיול

חורבות אפולוניה (תל ארשף), בפאתי הרצליה, מציעות למבקרים שילוב מנצח בין ארכיאולוגיה, תצפיות לים ופריחה עונתית מרהיבה.

באתר הוסדרו מסלול הליכה מעגלי החולף בשרידי העיר מתקופות שונות, בפרט שרידי העיר הצלבנית וכן בורות ובריכות מים (כנראה מהתקופה הביזנטית), כבשן סיד עות'מאני ובית אחוזה רומי. בתחום המבצר הצלבני, ניתן לפגוש ערימות של אבני קלע שהתגלו בחפירות, לעלות לתצפית מרשימה ממגדל העוז לעבר גן לאומי חוף השרון ולבקר בשרידי המטבח וחדר האוכל. בשבילי ההליכה הוקם לטובת הציבור הרחב פינות ישיבה מוצלות בכדי שתוכלו ליהנות משלל פינות החמד שבגן הלאומי. משך הביקור באתר הינו כשעה-שעתיים, ושבילי ההליכה חשופים לשמש.

המצודה העתיקה עצמה נמצאת במרחק של כ- 600 מ' ממגרשי החנייה של הגן הלאומי, והגישה אליה רגלית בלבד (אפשרית גם למוגבלי תנועה). הגישה היא בשביל טבעתי, החולף דרך שרידי העיר הקדומה וביצוריה, צופה לחוף הים, מגיע למצודה וחוזר לאורך גדר מתחם תע"ש. מהשביל הסלול מסתעפים שבילים קצרים (שאינם נגישים למוגבלי תנועה) המאפשרים גישה לתצפיות נוספות לים וכן לגת גדולה ומרשימה מצפון למצודה

האתר הינו בתשלום המנוהל בידי רשות הטבע והגנים.

הגן הלאומי משתרע בצפון-מערב העיר הרצליה.

דרכי הגעה: הגישה לאתר אפולוניה היא דרך מחלף רבין בכביש החוף ( מס' 2). במחלף יש לפנות לכיוון הים, בשטח נמצאים שלטי הכוונה חומים לגן לאומי תל ארשף (אפולוניה).

באתר תל ארשף על חוף הים בהרצליה נמצאות שרידי עיר נמל קדומה, שהיתה מיושבת לאורך תקופות רבות עד לימי הביניים.

בתקופה הרומית, העיר אפולוניה גדלה והתפתחה. והעיר הגיעה לשיא פריחתה, והפכה למרכז של דרום השרון כולו. בתקופה זו נקראה העיר סוזוסה. בין השרידים שהתגלו באפולוניה מתקופה זו – כנסייה מפוארת, נמל פעיל, מתקנים חקלאיים ותעשיית זכוכית ענפה.

בכניסה לגן הלאומי נמצא כבשן לייצור זכוכית מהתקופה הביזנטית (אינו משולט). קטע מרצפת הכבשן נשדד ביוני 2004.

ב-1240 חוזקו חומות העיר, והוקם בצפונה מבצר. לאחר מותו של ז'אן מאיבלין, החכיר בנו את העיר ומצודתה למסדר ההוספיטלרים, שהחלו בביצורה ב-1261. ההוספיטלרים החלו בביצור נוסף בעיר והקיפו בחומות את הרובע המזרחי של העיר. באותה תקופה היה הסכם אי לוחמה בין המוסלמים והצלבנים, ובייברס ראה בכך הפרת ההסכם.

באביב 1265, לאחר נפילת קיסריה, צר הצבא הממלוכי, בפיקודו הישיר של בייברס, על ארסוף. מקץ מצור של 40 יום נאלצו המגינים ההוספיטלרים לנטוש את שטח העיר ולהתבצר במצודה. המוסלמים חפרו מנהרה במטרה לחדור למצודה, הצלבנים חפרו מנהרה נוספת ומוטטו את המנהרה הממלוכית, אך אלו כרו מנהרה נוספת וחדרו פנימה. המגינים חתמו על הסכם כניעה, שהופר בידי בייברס שמכר את הלוחמים הצלבנים לעבדות בשווקי קהיר. בפקודתו של בייברס, נהרסה העיר ולא נושבה עוד.