מאות מלונות קיימים בישראל, אך רק ששה מהם קיבלו דירוג רשמי מטעם החברה האוסטרית שאחראית למלאכה.

בא לכם לצאת למלון בצפת, בירושלים, באילת או בכל מקום אחר? הדבר הראשון שתבררו הוא כמה כוכבים מציע המקום. שיטת הדירוג הותאמה כדי להתאים למציאות הישראלית, והיא מבוססת על  270 קריטריונים לפיהם נבחן כל מלון, בקטגוריות פיזיות ושירותיות כאחת. השיטה מתאפיינת בשיתוף פעולה ודו-שיח עם המלונאי ומתן הזדמנות לשיפור.

על-פי משרד התיירות, "בהתאם לתוצאות הבדיקה של כל מלון שידורג, הממונה על בתי המלון במשרד התיירות יקבע את דרגתו של המלון, מ:*(כוכב אחד) ועד +***** (חמישה כוכבים פלוס). תוקף הדרגה לשלוש שנים. רשימת המלונות המדורגים, אמות המידה לדירוג וכן מידע נוסף, יפורסמו באתר זה".

עד כאן הכל טוב ויפה. אלא שכמות הכוכבים הרשמית אינה בהכרח נכונה: מאז שנת 92 ועד לאחרונה לא בוצע דירוג רשמי לבתי המלון בישראל. ב-2011 הוחלט בתיאום בין 'התאחדות המלונות' ומשרד התיירות לחדש את הדירוג, אך הדבר מתקדם בעצלתיים: רק ששה בתי מלון בישראל דאגו בינתיים לדרג את עצמם באמצעות החברה האוסטרית אנמאזור (ENNEMOSER: 'ממילא' ומצודת דוד' בירושלים קיבלו חמשה כוכבים פלוס, מלון קיבוץ לביא על חוף הכנרת, מלון 'ג'רוזלם גולד' בירושלים ו'מלון יהודה' בירושלים' הסתפקו בארבעה כוכבים ו'מלון גילגל' בתל-אביב הגיע לשלושה.

עשרים-ושתיים מלונות נוספים, ביניהם של רשת 'ישרוטל', נמצאים בהליכי דירוג, אך המלונות האחרים לא דואגים לדירוג, לפי שעה – למרות שבמשרד התיירות הקצו מיליוני שקלים כדי לסייע למלונאים בכך.

במשרד התיירות טוענים כי "משרד התיירות מאמין כי פרויקט חשוב זה יביא עמו תועלות רבות, ביניהן הגברת אמון הלקוח, שיקוף מהימן של רמת שירות עפ"י מדדים אחידים ובינלאומיים, הקלת השיווק של מלונות בארץ ובחו"ל, ועוד. בכך תהיה ברכה הן למלונאים עצמם, הן לתיירי הפנים והחוץ, והן לענף התיירות ולמדינת ישראל".