מסופר כי פנחס בן יאיר ואשתו רחל שחיו בכפר ברעם, היו חשוכי ילדים במשך שנים רבות, ובשנת ת"ק לחורבן בית שני נולד להם בנם נחמן – ע"ש שניחמם על שנות העקרות. וכבר ביומו הראשון החל לדבר דברי תורה, נבהל אביו והשתיקו, נאלם הילד דום ולא דיבר דבר, עד גיל שתים עשרה, אז חזר הילד לדבר ולנבא נבואות על העתיד לקרות עד לביאת גואל. ומשסיים לדבר נפל ומת לנגד עיני הוריו. לכן נקרא שמו נחמן קטופא (חטופא) – על כי נקטף בדמי ימיו.