מתחילים בהליכה בירידה מהכביש אל תוך ערוץ הנחל, זהו היובל הצפוני של נחל עובדיה.
ממשיכים בקטע קצר ויפה של חורש מוצל. ויוצאים לאזור פתוח ובו מספר עצי ליבנה רפואי, הפירות הגדלים בעצים אלו הינם רעילים לבני אדם ואין לאכול מהם!
לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לסבך עבות ובלתי עביר של פטל, המסתיר את מעיין עין עובדיה. מלפנים ישנו עץ חרוב שאחד מענפיו קרס ומחייב מעבר זהיר בסבך.
בהמשך הדרך מגיעים למפגש בין שני הערוצים של נחל עובדיה, שם גדלים מספר עצי כליל החורש שאינם מרשימים ברוב חודשי השנה. אולם, בתחילת האביב, הם בולטים בפריחה וורודה מרהיבה.
ממשיכים בהליכה במורד הנחל שלעיתים נעשה סבוך ויש צורך להידחק בינות לשיחים. ולאחר כמה מאות מטרים מגיעים למפל בגובה של כשני מטרים המחייב ירידה זהירה. (בראש המפל סימון השבילים פונה שמאלה אך השביל חסום למעבר בסבך צמחייה)
לאחר הירידה במפל פונים שמאלה ועולים לגדה הדרומית. בגדה הנגדית ניתן להבחין בשרידים של מחצבה נטושה מימי המנדט.
ממשיכים בהליכה כ- 300 מ' בגדה הדרומית, על מנת לעקוף קטע סבוך יחסית בערוץ וחוצים את הערוץ צפונה לצד מספר אורנים בולטים.
מקטע זה נפרדים מערוץ הנחל וממשיכים בהליכה בגדה הצפונית. חוצים בזהירות חציבה ישנה למרגלות השביל וממשיכים בקטע חשוף לשמש, אשר בחורף ובאביב מבטיח פריחה עשירה ויפהפייה, ברקע נראה מצוק בולט וציורי המסמן את המטרה הבאה.
השביל פונה שמאלה ועובר למרגלות המצוק. מעל השביל, בצד השני של המצוק, מתגלים להם פתחי המערות – מערות עובדיה.
ניתן לעלות בזהירות לביקור במערות. למערה המרכזית יש שני אולמות עם פתחים נפרדים ומעבר ביניהם. המערות מוארות היטב ואין צורך בפנסים! ניתן לזהות באתר שרידים של גדרות אבן וממצאים פרהיסטוריים. ישנה מערה נוספת קטנה מזרחית למערה המרכזית.
למיטיבי טיפוס – ניתן לעלות לראש המצוק, ממזרח למערות, בזהירות רבה, לתצפית יפהפייה.
מיד לאחר המערות שבים חזרה לשביל המסומן ומגיעים לצומת שבילים כחול-שחור. השביל השחור ממשיך אל נחל עמירם שנחשב לסבוך ומתאים למיטיבי לכת בלבד. ממשיכים עם הסימון הכחול בירידה קצרה אל עבר דרך עפר, שם פונים שמאלה. לאחר הליכה של כ- 100 מ' מגיעים לעיקול רח' הרדוף שבטירת הכרמל, שם מסתיים המסלול.