פיינטבול בצפון ככה נראית מלחמה בצבע

רגע לפני שיוצאים לקרב. התרגשות גדולה, אדרנלין טהור מציף את כלי הדם. האפוד מהודק לגוף, הקסדה יושבת טוב על הראש והאצבע מרחפת על פני שמורת ההדק ברובה הצבע. זה אמנם לא בינת ג'בייל וגם לא מארון א ראס, אבל גם זירת לוחמת פיינטבול עשויה להיות מאתגרת ומלהיבה.

פיינטבול בצפון היא מבין האטרקציות המבוקשות. יש בה כנראה את כל המרכיבים של המציאות והזהות הישראלית וההזדהות עם המשימה מוחלטת.

זירת פיינטבול מדמה בצורה האותנטית ביותר זירת לחימה אמיתית, כמו גם יחידות הקומנדו המובחרות, עושות שימוש בפיינטבול כשיטת אימון.

אז מהו בעצם פיינטבול ומדוע דווקא פיינטבול בצפון ?

פיינטבול כאמור הינו משחק לחימה בין שתי קבוצות יריבות, המבוסס על משחק הדגלים המסורתי, שבה כל קבוצה מנסה לגנוב את הדגל של יריבתה.

לוחם פיינטבול מצויד באפוד מגן משוכלל שנועד לזיהוי פגיעות היריב, במגן אגן, קסדה ורובה מיוחד היורה כדורי צבע מתוך מחסניות.

בזירת לוחמת פיינטבול ישנם מחסות שונים ומגוונים, חורשות עצים סבוכות, תעלות קשר ולעיתים גם שלדים של כלי רכב ומשוריינים, ליצירת אווירה אותנטית.

שתי קבוצות הלוחמים יוצאות להילחם בשטח בליווי מדריכים צמודים, כשקודם לכן נערך למשתתפים תדריך בטיחות מפורט ומודגשים כללי ברזל שאסור להפר אותם.

ישנן זירות פיינטבול בצפון שבהן קיים יעד צה"לי מבוצר אמיתי על כל פרטיו ואפילו, "שמורת טבע" מבית היוצר של חיזבאללה, עם תווך תת קרקעי, בונקרים וקני שיגור טילים.

על מנת להבטיח את ניצחונה של קבוצה בזירת פיינטבול, על כל אחד מהלוחמים לתת את חלקו במאמץ ולפגוע בכמה שיותר לוחמים.

היתרון בלוחמת פיינטבול הוא שגם אם נפגע אחד הלוחמים בכדור צבע, הוא ממשיך להילחם ואינו מושבת. ירי כדור הצבע נעשה אך ורק למרכז שטח אפוד המגן ולא לאזורי הגוף האחרים ואין כמו לפגוע "ולמרוח את האויב בצבע". בהרבה צבע !

אז למה דווקא פיינטבול בצפון, אתם שואלים ?

כי צפונה של מדינת ישראל נמצא לצערנו בשכנות לאחד, חסאן נסראללה ולחבר'ה של ג'בהת אל נוסרא בגבול רמת הגולן. המלחמה ממש כאן, מעבר לגדר, הזיכרונות עדיין טריים ולישראלי המצוי יש אלבומי מורשת קרב, קיטבג מלחמה בארון וסכין בין השיניים.

אז קדימה, לשטח, תראו לנו מה אתם שווים. לכו תביאו את הדגל ואת הניצחון ואל תחסכו בכדורים.

ככה נראית מלחמה בצבע. ככה נראה כיף אמיתי. נסראללה תיזהר, החברה מהפיינטבול באים…